מעגלי שיח והקשבה קיבוציים

השבוע יצאנו לדרך בפתיחת מרחב של מעגלי הקשבה בקיבוץ בצפון. זוהי עליית מדרגה ביכולת להיעזר בשיטת המעגל ליצירת הבנות והסכמות בקהילה גדולה העוברת שינויים מהותיים באורח חייה.
המהלך נבנה בהדרגה - מעגל הקשבה למזכירות הקיבוץ, גיוס והכנה של מנחים מתוך הקהילה שעברו הכשרה תמציתית בפתיחת מרחב של מעגל הקשבה, ופרסום  הזמנה לכל הקיבוץ.     חדר האוכל התמלא ב כ-60 חברות וחברים, תושבים חדשים ובני קיבוץ מההרחבה הטרייה, בני 30, בני 40-50 וגם ותיקים כסופי שיער...
בכל מעגל ישבו כ-10 משתתפים ובהנחיה מקומית של חבר קיבוץ דנו בשאלה "מהם הנושאים החשובים עבורי  - על מה חשוב לי שנדבר במעגלים הבאים"
ובכל שולחן ישב מתעד שסיכם את עיקרי הדברים, ובימים אלו נסכם את הכל ונעלה זאת לאתר הקיבוץ - למען יראו כולם את התוצרים.  הדבר המשמעותי שהתרחש בערב הזה לא קשור לתוכן.... אלה לתדר, לאנרגיה החזקה ששרתה שם... לשקט שהשתרר במעגל הסיום של 60 איש שמעולם לא נפגשו בדרך הזו..
במפגשים הבאים ימשיכו חברי הקיבוץ לדבר ולהקשיב מהלב זה עם זה ולבנות יחדיו עתיד משותף - בעזרת מעגלי ההקשבה
להרחבה על המודל הקהילתי של מעגלי ההקשבה

מעגלי הקשבה במפעל פלסטיק

בחודשים האחרונים אני פותח מרחב של מעגלי הקשבה במפעל קיבוצי גדול ומבוסס כאשר הנהלת המפעל החליטה להשקיע בקרוב הלבבות, שיפור התקשורת ותחושת השייכות של עובדי המחלקה המרכזית במפעל. עובדי המחלקה מתפעלים את המכונות במשמרות מסביב לשעון 24 שעות. במעגל יושבים כ 12 משתתפים - יהודים קיבוצניקים ועירוניים, ערבים מוסלמים ומנהל המחלקה.  במפגשים אנו מתרגלים דיבור והקשבה מהלב בהתאם לכללי המעגל, מביאים נושאים מעולם התוכן של העבודה וגם מקבלים רקע תאורטי על שיפור מיומנויות הקשבה ותקשורת מקרבת.
המפגשים יוצרים תחושת קירבה והיכרות אישית בין הפועלים, "שיטוח היררכיה " בין המנהל והעובדים וברור שקט ואפקטיבי של סוגיות מקצועיות.  זהו פרויקט נוסף המטמיע את שפת המעגל במגזר העסקי.

מעגלי הקשבה קהילתיים

בעבודתי בקיבוצים וקהילות אני נוהג להיעזר בשאלות מעצימות המעודדות את המשתתפים להתבונן בערכי הליבה שלהם בהקשר לחיים המשותפים בקהילה. להלן דוגמה לשאלות שכאלה:

• על מה אני מכיר תודה בקהילה שלי?
• מה המתנה שישי לי להציע לחיזוק תחושת השותפות בקהילה?
• למה אני  מוכן להתחייב כצעד אישי לבניית קהילה מגובשת יותר?
• עד כמה אני מרגיש שייך לקהילה זו?
• מהם הספקות\ההתנגדויות שיש לי בקהילה?

הדגש במעגל מושם על הקשבה לכל הקולות וברור אותנטי משותף של מה מחבר אותנו כאן ומהם אתגרים העומדים לפני הקהילה בתחומים שונים  כגון - חינוך, אורח חיים, כללי התנהגות וכדומה.

לאחרונה אני נקרא לקהילות בהם חיים חילונים ודתיים מזרמים שונים יחדיו, והאתגר הוא למצוא איזון בין חופש הפרט במרחב הציבורי ובין כיבוד אורחות החיים של מגזרים שונים.

אמנות ההקשבה: מעגלי הקשבה בהכשרת מאמניםבמסגרת עבודתי בסדנאות ...

אמנות ההקשבה: מעגלי הקשבה בהכשרת מאמנים

מעגלי הקשבה בהכשרת מאמנים


במסגרת עבודתי בסדנאות הקשבה בארגונים וקהילות  אני מלמד את אמנות הקשבה במוסדות שונים להכשרת מאמנים.   ההקשבה במובנה הרחב מהווה את הבסיס לאימון אישי וגם קבוצתי.

כשמקשיבים לנו באמת ביכולתנו לגלות משהו על עצמנו  ולעיתים  הבעיה נפתרות בעצמה.

  אחת היכולות הבסיסיות של המאמן היא היכולת להקשיב באופן מלא ועמוק – ללא שיפוט תגובה או ניתוח מיידים.

כאשר אני מקשיב בדרך זו ביכולתי גם להבין /להרגיש באמת את מקומו של המתאמן (אמפטיה) וגם לצור איתו קשר אישי ו"לרקוד את הרגע" ביחד . הקשבה שכזו עוזרת למאמן לצור אמון, כנות, דיוק ועומק במהלך האימון.

 זוהי אינה מיומנות אלה אמנות....  שילוב "כוחות הראש" של החשיבה ההבנה והניתוח עם "כוחות הלב" של הקשבה, הכלה, חוסר שיפוט, סבלנות וצניעות.

דרך אמנות ההקשבה נוכל לחזק את מקדמי ההקשבה: ריכוז, סקרנות, התעניינות אמיתית בזולת, פתיחות וצניעות.

הקשבה "רחבה" ונקייה היא הבסיס לכל תהליך של מודעות אישית ולכל סוגי ההנחיה,הגישור, האימון, ההוראה והטיפול. כאשר אנו בהקשבה נקייה ועמוקה- אנו בנוכחות מלאה בהווה, בדברי הזולת ובו זמנית ברגשות ומחשבות שלנו, עובדה המאפשרת לנו להיות שם באמת עבור מישהו אחר.

בסרטון המצורף תוכלו לראות וגם להקשיב לאנה לדרמן - מנחה בכירה ומכשירת מאמנים ב"גומא- המרכז הישראלי לגישור ואימון" - מספרת על מתנות מעגל ההקשבה למאמנים שבדרך וגם לה עצמה 

לסרטון - מתנות המעגל בהכשרת מאמנים

קיבוץ או כבר לא?...

היום ישבו איתי מזכירות קיבוץ הנמצא בתהליך של הגדרת חזון ובניית הסכמות בעזרת מעגלי שיח והקשבה קהילתיים שאנו מנחים אצלם - והתפתחה שיחה על תחושת השייכות של הבנים שעזבו וחזרו בשנים האחרונות לשכונה קהילתית שנבנתה בקיבוץ עבורם,כאשר הם אינם חברי קיבוץ . במהלך השיחה הסתבר לי שחלק מאותם חברי קהילה מתחדשת אינם רואים עצמם כגרים בקיבוץ... אלה בישוב !  ועלתה בפגישה השאלה : האם השם "קיבוץ" עדיין תקף לכל מי שגר בו, כאשר חלק מהתושבים רואים זאת אחרת? השאלה מלווה אותי ומביאה אותי לחשוב על שינוי...כל שינוי בחיים ... ועד כמה אני נאחז בהגדרות ישנות מן העבר  כאשר אני פוגש טרנספורמציה למשהו חדש!
מה אתם אומרים על סוגיה זו?
אשמח לתגובות של קיבוצניקים בעבר ובהווה וגם "עירוניסטים..."

שיטת מעגל ההקשבה ככוח מרפא בעבודה קבוצתית

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"

שיטת מעגל ההקשבה, מבוססת הן על הפסיכולוגיה המודרנית- דרך ארבע כוונות המעגל, והן על התרבויות השבטיות בהן ישבו הזקנים / המנהיגים על האדמה סביב המדורה, העבירו את מקל הדיבור מאיש לרעהו וכל אחד נשא את דברו ללא הפרעה.   בעבר חוו עצמם בני האדם כחלק מגוף חברתי גדול- משפחה, שבט, קהילה.קבוצת שייכות זו נתנה ביטחון ועזרה בעיקר במצבי מחלה, משבר ושינויים קיצונים אחרים.          בתקופה המודרנית כחלק מההתפתחות האינדיבידואליות והחלשות המסגרות החברתיות החיצוניות, קיבלנו אמנם מתנה גדולה של חופש ושל פוטנציאל לממש ולהגשים את עצמנו, ואולם "הצל" של אותו חופש היא הבדידות. וכך ככל שהחיים נהיים מורכבים, מהירים ומשתנים- כך אנו עומדים לבדינו בצמתים: מחלה קשה, טקס חניכה והתבגרות ומציאת דרכינו בעולם.

דרך התנסות במעגל ההקשבה, בהנחיה מקצועית וכתהליך מתמשך, מתאפשר  תהליך מעניין וייחודי: אנו מבינים ומרגישים באופן עמוק שאכן כולנו שונים זה מזה, הן באופן שאנו חווים את המציאות והן באופן שאנו מנתחים ומפרשים אותה, ובו זמנית- וכאן הנקודה העיקרית- אנו חוזרים ונזכרים (כחוויה פנימית, לא בהכרח מודעת) במה שתמיד ידענו ונשכח בקצב החיים המודרניים: שכולנו חולקים אותם הסיפורים, הרגשות והדרמות של החיים. וחשוב לא פחות- ביכולתנו לקבל, לתמוך ולהכיל את האחרים (וגם את עצמנו...) פשוט על ידי כך שנקשיב לסיפורים. ומה שנדמה כסיפורים אישיים ונפרדים, מתגלה כמארג אנושי הטרוגני- סיפור אחד ארוך עם פרקים רבים!

אנשים רבים יוצאים נפעמים ממפגש של מעגל ההקשבה פשוט מכך שהקשיבו להם. כוחות הריפוי שבהקשבה ללא תגובה, חזקים ומפתיעים. סוג זה של הקשבה מאפשר לאנשים להניח במרכז המעגל סוגיות לא פתורות, פחדים, כעסים ותסכולים, ולחשוף אותם לאור השמש. כל זאת בידיעה שפשוט יקשיבו להם ללא עצה, תיקון, שיקוף או דינאמיקה מסוג שהוא.

בקבוצות תמיכה וטיפול של חולים במחלות קשות, הורים שכולים, חיילים שעברו חוויות קרב קשות ועוד, מאפשר המעגל הקלה ותמיכה בדרך שונה מהמקובל,וה"מיכל" נבנה ע"י הקבוצה ,ולא המנחה ! מעגל ההקשבה אינו כלי טיפולי ובמידה ועולים תכנים הזקוקים לטיפול מקצועי, דואג המנחה להעבירם לאיש מקצוע מתאים.

אם כך, כוחו של המעגל בפתיחת מרחב המאפשר מפגש אנושי בסיסי עמוק, בו משולבים ההבנה והחשיבה עם כוחות הלב של קבלה וחוסר שיפוט. ובמרחב הזה אנו יכולים לצאת מתוך "הסיפור שלנו" ולחוות באופן עמוק את היותנו שייכים למשהו גדול מאיתנו- משהו שמחזק, תומך ומכיל.     וכך, דרך התנסות בשניים מתוך שלושת כוחות הנפש: החשיבה והרגש, ביכולתנו לבנות ולחזק את השלישי, שמביא לביטוי מעשי את שני האחרים-  כוח הרצון.

כיצד נוכל להביא נוכחות להקשבה

אחד הנושאים העולים תכופות בסדנאות ההקשבה שאני מעביר בארגונים וחברות הוא הקושי של בעלי תפקידים להיות נוכחים באופן מלא בדבר אחד, מכיוון שעבודתם דורשת מהם לעסוק בריבוי משימות, פעמים רבות בלחץ של זמן ואם הם יקדישו את מלוא תשומת הלב רק לדבר אחד  - התפוקה שלהם תפחת.
"כאן בסדנה קל לי להיות נוכח באופן מלא אך זה לא החיים...בעבודה התנאים שונים והקצב אחר-איך אני יכול ליישם את ההקשבה המלאה הזאת ביומיום?"  משפט זה נשמע תדיר בסדנאות ההקשבה.
אז בואו ונראה מהם מרכיבי הנוכחות? יש שני תנאים מקדימים שאם נמלא אותם נוכל להיות נוכחים באופן מלא:

• שים לב לכל מחשבה שאינה קשורה ל"כאן ועכשיו" והזז אותה הצידה- הסר אותה מתודעתך באופן פעיל
• פנה את תשומת הלב המלאה למה שקורה ברגע הזה כאשר אתה בהקשבה החוצה-למילים הנאמרות לך, למה שעינך רואות ולכל יתר החושים הפונים החוצה - ובו זמנית היה בהקשבה פנימה - לתחושות לרגשות ליציבת הגוף ולדרך בה אתה מבטא עצמך.

כן... זה נשמע מורכב אך זה לא כל כך.  פשוט יש לתרגל זאת בתקשורת עם הזולת. אין כאן קיצורי דרך או נסים - כמו בכושר גופני יש אט אט שיפור והתקדמות וחשוב להמשיך ולתרגל. 

וכך - אם נחזור לסביבת העבודה העמוסה והמהירה - נפריד בין המשימות שלנו, נביא דירוג של מה חשוב יותר ומה פחות כאשר החשיבות הגדולה ביותר(בנושא זה) נתונה לדיבור והקשבה עם אנשים נוספים ורק אחר כך משימות שאני עושה לבד.

ובכל דיאלוג או ישיבת צוות ננסה להביא עצמנו לנוכחות מלאה עם הרגע הזה , עם מי שמדבר אלי או מי שמקשיב לי ואם תתאמו על כך אני מבטיח שתראו תוצאות.

"זה המקשיב - הוא זה שמקשיבים לו"

מעגלי הקשבה בקהילה -  לכבד את הישן ולקבל את החדש 

בתקופה האחרונה פונים אלי יותר ויותר מזכירי קיבוצים ומנהלי קהילה ומבקשים מפגשים ומעגלי שיח ברוח המעגל. נראה שהמחאה החברתית בקייץ האחרון עזרה להרבה מאיתנו להיזכר באיכות הדיאלוגית של מעגל לא -הירארכי. נזכרנו בדרך העתיקה בה קהילות ישבו לדיונים וקבלת החלטות.  ובכל קיבוץ שאני מגיע זו הרפתקאה חדשה - איך להביא את "חכמת המעגל" להתגלות אצל אנשים שאינם רגילים ללפתוח את הלב עם שכנהם לקהילה... ולאט לאט נפתחים האנשים - בעזרת ארבעת הכוונות של המעגל השומרות על המיכל ולא מאפשרות ביקורת ושיפוט, שהם "הרעלים" העיקריים שאינם מאפשרים תקשורת אותנטית.  ותיקים וצעירים, נשים וגברים, "פלאחים" מחוספסים ואנשי חינוך אינטלקטואלים - כולם שווים במעגל!

ובעזרת האלמנט הנראטיבי של סיפורי החיים הנפרשים במעגל כולם חוזרים ונזכרים ב"אדמה המשותפת" שלהם  - בכל מה שקושר אותם לישוב, ההיסטוריה המשותפת, הערכים המשותפים, הרצון המשותף להתקרב אחד לשני וגם לתת מרחב אישי זה לזה...  הכל עולה במעגל דרך הסיפורים.

וכך נבנית לה קהילה מתחדשת ונבנים דפוסי תקשורת מקרבת העוזרים לכולם לכבד את הישן ולקבל את החדש !

מהם דפוסי התקשורת בקהילה(העירונית או הכפרית) שלך?

השיפוטיות ושאר מחלות

בזמן האחרון אני שם לב  יותר ויותר לשיפוטיות שלי...ודווקא ככל שאני לומד להקשיב יותר לאחרים ! האין זה פרדוקס? נראה שלא - המודעות שלנו היא אינסופית וככל שהיא מתרחבת ביכולתה להכיל יותר פרטים וכך אנו שמים לב יותר ויותר לדקויות שנעלמו מתודעתנו קודם לכן.  אז מה עושים?  פשוט שמים לב לשיפוטיות כשהיא עולה ,ולרוב עצם המודעות אליה מאפשר לבחור ולשים אותה בצד ולא להפריע. הבעיה חריפה כשהשיפוטיות כל כך טבועה בדפוסי ההקשבה שאינני מבחין בה כלל - ממש כפי שהדג אינו מבחין במים....
אז אשמח לקבל מכם תשובות על שאלות אלו:

• מה עוזר לי להקשיב ללא שיפוט וביקורת?
• מה המחיר של הקשבה שיפוטית?
• מה הקשר בין ענווה ושיפוטיות?

הקשבה "אוטוביוגרפית"

אם נתבונן באופן מעמיק בהקשבה שלנו – נגלה כי רוב הזמן אנו מקשיבים  בעיקר לעצמנו - כלומר למה שאנו חושבים על מה שנאמר לנו.... אני מכנה זאת "הקשבה אוטוביוגרפית....."

זהו תהליך טבעי ואין בו פסול, ועם זאת ברצוני להצביע על אפשרות לפתח בתוכנו הקשבה מסוג שונה –

הקשבה השמה את הדגש על הזולת ולא בפרשנות שלנו לדבריו!   הקשבה נקייה מ"רעשים" וחסמים המונעים מאיתנו באמת להקשיב: דעות, מחשבות מתרוצצות, שיפוטיות, קוצר ורוח ועוד.

 תשומת לב מלאה היא מצרך נדיר בתקופתנו, בה אנו עסוקים בו זמנית בכמה משימות , דבר המפצל את המיקוד ומחליש את יכולתנו להבחין ברגשות ובצרכים של אנשים אחרים.

דרך  תרגול בשיטת מעגל  ההקשבה נוכל לחזק את מקדמי ההקשבה: ריכוז, סקרנות, התעניינות אמיתית בזולת, פתיחות וצניעות.

הקשבה "רחבה" ונקייה היא הבסיס לכל תהליך של מודעות אישית ולכל סוגי ההנחיה, האימון, ההוראה והטיפול. כאשר אנו בהקשבה- אנו בנוכחות מלאה בהווה, בדברי הזולת ובו זמנית ברגשות ומחשבות שלנו, עובדה המאפשרת לנו להיות שם באמת עבור מישהו אחר.

 שיטת  "מעגל ההקשבה"  פותחה בדיוק למטרה זו : דרך סיפורי חיים (על נושא מוגדר )הנפרשים לפנינו, אנו מתאמנים – בעזרת ארבע כוונות המעגל  וחפץ הדיבור העובר מיד ליד ומאפשר רק לאדם אחד לשאת דברו– בדיבור והקשבה מהלב.

סיפורי חיים היו תמיד חלק מהחוויה האנושית ובעזרתם היא מורגשת,מועברת ומעניקה לחיינו משמעות וכיוון.  הסיפורים מהווים ביטוי אותנטי של  החיים, ודרכם ביכולתנו לגלות את המשותף בין בני האדם  - ללא קשר למין, גזע, תרבות או לאום. אז איך נעזרים במתודה הנרטיבית של המעגל להתאמן להקשבה לזולת באופן מלא ?

אמנות ההקשבה וחכמת המעגל (חלק ב')
(המשך מהבלוג הקודם)

בעזרת חכמת המעגל המתגלה במעגל הקשבה המנוהל באופן מקצועי מקבל כל אדם בקבוצה פרספקטיבה רחבה ועמוקה יותר על חייו הוא – דבר המאפשר לו להגדיר בבהירות ייתר את רצונותיו, מטרותיו ומה הדרך המיטבית להשיגן.    פעמים רבות אנו מגלים שמה שחשבנו שהוא "רק שלנו" - מחשבות, פחדים, דאגות, גישות וגם חוויות פנימיות אישיות - הוא בעצם נחלת אנשים נוספים – דבר הנותן כוח, תקווה והבנה שכולנו חולקים את אותה "אדמה משותפת " 

 (COMMON GROUND )        בעולם המודרני,המקדש את  האינדיבידואליות  ורואה  בפרט המשיג את מטרותיו  את פסגת המימוש האישי , מביאה אמנות ההקשבה  תזכורת עדינה אך משמעותית  לעובדת היותנו שייכים למשהו גדול יותר מעצמנו – עובדה העוזרת לנו במסע האישי שלנו  ונותנת כוחות פנימיים של תקווה, סובלנות, קבלת הזולת וגילוי כוחה של הקבוצה.       כאשר אדם מרגיש שמקשיבים ל"סיפור" שלו, שיש לו מקום וקולו נשמע, יש באפשרותו להבין את עצמו וגם אחרים באופן רחב ועמוק יותר.

 בעזרת הקשבה עמוקה לסיפורי חיים ביכולתנו להבין את הנחות היסוד  הערכיות והמוסריות של המספר , בשונה מהקשבה לדעותיו, שם אנו פוגשים בעיקר את החלק הקוגניטיבי-אינטלקטואלי שלו.

בעזרת תרגול מתמשך באמנות ההקשבה אנו מפתחים בתוכנו ספונטאניות, גמישות מחשבתית, קבלת השונה מאיתנו ואינטואיציה למה מבקש כל רגע- תכונות העוזרות לנו כמגשרים מנחים/מטפלים/מאמנים ליצור בקבוצה אוירה של אמון, כנות, שיתוף ו"מקום בטוח".

שיטה זו אינה עוד "כלי" אלה מעצימה את הוויית המגשר – כאדם וכאיש מקצוע.

                                                                                    

אמנות ההקשבה מאפשרת לנו בין היתר:

∞ לשפר באופן ניכר את היחסים עם הסובבים איתנו.

∞ לנהל את חיינו בדרך מודעת, קשובה ומדויקת יותר.

∞ להיעזר בשיתופי פעולה כדרך חיים ולא רק כאסטרטגיה.

∞ "לקרוא את השדה" בעבודה עם קבוצה ובטיפול/ אימון אישי.

∞ להביא את עצמנו לידי ביטוי אוטנטי.

∞ להיות נוכחים באופן מלא ברגע הזה- בהווה.

∞ לגלות את מתנת השקט והאיזון בין "לעשות" ו"להיות".

כל שעלינו לעשות הוא להקשיב.

חכמת המעגל ואמנות ההקשבה (חלק א)

תשומת לב מלאה היא מצרך נדיר בתקופתנו, בה אנו עסוקים בו זמנית בכמה משימות , דבר המפצל את המיקוד ומחליש את יכולתנו להבחין ברגשות ובצרכים של אנשים אחרים.

דרך  תרגול בשיטת מעגל  ההקשבה נוכל לחזק את מקדמי ההקשבה: ריכוז, סקרנות, התעניינות אמיתית בזולת, פתיחות וצניעות.

הקשבה "רחבה" ונקייה היא הבסיס לכל תהליך של מודעות אישית ולכל סוגי ההנחיה, האימון, ההוראה והטיפול. כאשר אנו בהקשבה- אנו בנוכחות מלאה בהווה, בדברי הזולת ובו זמנית ברגשות ומחשבות שלנו, עובדה המאפשרת לנו להיות שם באמת עבור מישהו אחר.

 שיטת  "מעגל ההקשבה"  פותחה בדיוק למטרה זו : דרך סיפורי חיים (על נושא מוגדר )הנפרשים לפנינו, אנו מתאמנים – בעזרת ארבע כוונות המעגל  וחפץ הדיבור העובר מיד ליד ומאפשר רק לאדם אחד לשאת דברו– בדיבור והקשבה מהלב.

סיפורי חיים היו תמיד חלק מהחוויה האנושית ובעזרתם היא מורגשת,מועברת ומעניקה לחיינו משמעות וכיוון.  הסיפורים מהווים ביטוי אותנטי של  החיים, ודרכם ביכולתנו לגלות את המשותף בין בני האדם  - ללא קשר למין, גזע, תרבות או לאום.

                                                                              

חכמת המעגל :     בסיפור החיים האותנטי (המסופר ללא מטרה להשיג משהו או כל מניפולציה אחרת)מעורבים מטרות,יעדים,רגשות,תקוות ודרך קבלת החלטות. חשוב לציין שבאמנות ההקשבה איננו מנתחים/מייעצים/משקפים או מגיבים באופן ישיר לסיפור – אלה מתמקדים בהקשבה בלבד !   בדרך זו אנו מאפשרים למה שאני מכנה "חכמת המעגל" להתגלות.    מושג חמקמק זה שונה  ממה שאנו רגילים לראות

 כ"חכמה".  אנו מכירים אנשים חכמים, מעשים חכמים ומושג החכמה נתפש כמשהו אישי הנלמד או נרכש ע"י אדם מסוים.  החכמה האישית היא ליניארית-קווית בעוד חכמת המעגל היא סינרגטית-מעגלית.  כלומר יש כאן משהו שנוצר מתוך סיפורי החיים המונחים כמטאפורה במרכז המעגל ומזינים את כלל חברי הקבוצה בחכמה עתיקה/חדשה .      חכמה זו מעצימה את יכולת קבלת ההחלטות מתוך הקבוצה, את יכולת ניהול הקונפליקטים שמתגלעים בין בני אדם ואת יכולתם לקבל דעות וגישות שונות והבנה שכולן חלק מהפסיפס האנושי.

האם חוויתם אי פעם את חכמת המעגל?

שתפו אותנו.

נראה לנו שלהקשיב זוהי פעולה טבעית ופשוטה - אך אם נתבונן בתקשורת שלנו במהלך היום עם חברים משפחה ובעבודה, נבחין שכמעט תמיד אנחנו מקשיבים באופן מלא ועד הסוף, וה"מיינד" שלנו עסוק בו זמנית בדברים נוספים!

ניתן להבחין בשבע  נקודות עיקריות העוזרות לנו לפתח תקשורת מעצימה בעזרת אמנות הדיבור וההקשבה. נקודות אלו עוזרות לנו לבטא עצמנו באופן מלא ולפתוח תקשורת מקרבת :

:

* הקשב באופן מלא ובנוכחות מלאה – תן למדבר את ההבנה וההרגשה שהקשבת לו -

גם אם אינך מסכים לדבריו , לפני שאתה עונה או מביע דעתך!

  אישור אינו הסכמה.

* הסבר את תוכן השיחה מראש והזמן האדם אליה

  בעיקר בשיחה חשובה, וודא שהזולת פנוי ומוכן לנושא, וכך תמנע חוסר-הבנות והתנגדות.

  ככל שהנושא יותר חשוב לך, כך חשוב יותר שבן שיחך יקבל את התמונה הגדולה, וידע  מראש על מה תדבר. כך תביא כנות, יושר ואותנטיות לכל שיחה חשובה.

*בטא עצמך באופן בהיר, אותנטי  ושלם

  דיבור בגוף ראשון, הבאת רב-ממדיות ומידע מדויק על הנושא, יעזרו למקשיב להבין טוב יותר. כמו כן שילוב של רגשות, צרכים ולמה אתה זקוק מדייקים מאוד את התקשורת

  ומנטרלים התנגדות, שיפוטיות, ציניות ועקיפת הנושא הנידון. כאן דרוש אומץ לומר את כל

  האמת , ופיתוח יכולת ביטוי רגשות.

* החלף תלונות וביקורתיות בבקשות

  השתמש תמיד בשפה חיובית, הייה ספציפי בבקשתך והסבר אותה. דאג שהבקשה תנוסח

  באוריינטציה לפעולה, והמנע מהכללות: "למה" , "אל" ,"מישהו צריך ל..." וכו'.

  עזור למקשיב במשפטים כגון: "זה יעזור לי ש...", "במטרה ל..." ,"כך ש..." וכו'.

  אם מבקרים, שופטים ומביעים תלונות עליך – "תרגם" ונסח מחדש כמשפטים המזמינים פעולה – מה כן במקום מה לא !  כאן דרוש בטחון עצמי , יצירתיות בפתרון בעיות כך ששני

  הצדדים יקבלו לפחות חלק ממה שהם מבקשים.

* שאל שאלות בעלות "סוף פתוח" המזמינות יצירתיות

  שאלות של כן/לא סוגרות ומצמצמות ואינן מזמינות תקשורת פתוחה. על מנת שבן זוגך

  ישתף במחשבות ורגשות, דאג שיוכל להרחיב התשובה. במקום "האם אהבת הסרט?"

  שאל "איך אהבת את הסרט?" , שאלות פתוחות ממקדות את תשומת הלב ומעודדות

  אינטראקציה בין אנשים.

* בטא הערכה -  

   למען בניית יחסים מספקים עם האנשים סביבך, כמו גם הכרת תודה,  עידוד ופירגון.

   במקום לראות מה שבור וזקוק לתיקון , נעודד את מה שנעשה כראוי.

   גישה זו מעצימה באופן ניכר מערכות יחסים, כך שהם יכולים להכיל גישות שונות וחוסר

   הסכמה.

*  סיים השיחה באופן ברור

מצא את הדרך "לסגור" את השיחה לפני שאתה עובר לדבר הבא,תוך הקשבה לנסיבות.

אין זה אומר שהנושא נפתר/הסתיים, אלה שכרגע עוברים עם מודעות מלאה לדבר הבא.

מומלץ כאן משפט המסכם את השיחה.

השבוע הנחינו,נורית ואני סדנת הקשבה של יום שלם לקצינים בכירים בפיקוד העורף. זו היתה עבורי חוויה ייחודית ששברה לי כמה דעות קדומות על אנשי צבא... התברר לי להפתעתי שמאחורי התפקיד מסתתרים להם בני אדם בשר ודם...עם רגשות וצרכים, דפוסים והתנהגויות ממש ככל האדם !
וזוהי גם הגדולה של סדנאות ההקשבה - הן פוגשות כל אדם במקום האנושי ולא דרך התפקיד שלו\שלה!
דבר נוסף מעניין - הצימאון הגדול של הקצינות והקצינים למשהו אחר - משהו בתקשורת שנטול ביקורת ושיפוט, שמאפשר ולא סוגר, מקרב ולא מרחיק.  ובתהליך של 7 שעות של מעגלי הקשבה , סימולציות מעולם התוכן שלהם, עבודה בקבוצות קטנות, תנועה ומשחקים, צחוק ורצינות - הם הבינו כמה מאתגר להקשיב באופן מלא ולא שיפוטי, איזה מחסומים עומדים בדרך  והכי חשוב - קיבלו כלים מעשיים לשיפור התקשורת הבין אישית והיכולת ליצור דיאלוג\שיחה\הסבר עם אדם או קבוצה בדרך מקרבת וקשובה.
המשובים לסדנה היו כל כך מוצלחים שהמפקדים רוצים כעט סדרת סדנאות דומות לקבוצות נוספות בפיקוד העורף - קצינים שנותנים שרות לאזרחים רבים יום יום.

אני בהכרת תודה על יכולתי להשפיע ולקרב עוד ועוד אנשים בחברה הישראלית לאמנות הדיבור וההקשבה מהלב!